פסק-דין חלקי בתיק ת"א 39642-12-10

1.         בפני תביעה כספית על סך של 125,804 ש"ח בגין ליקויי בניה בדירה שהתובעים רכשו ביום 26.02.07 מהנתבעת שבנתה את הדירה בגוש 38367 חלקה 1 (בחלק) באר-שבע. סכום התביעה מורכב מסך של 100,804 ש"ח לתיקון ליקויי בניה על פי חוות דעתו של המהנדס אליעזר גוכמן, וכן סך על 10,000 ש"ח עלות דיור חלופי בעת ביצוע התיקונים וסכום נוסף של 15,000 ש"ח בגין עגמת נפש.

2.         בשלב מוקדם של התיק הסכימו ב"כ הצדדים למינוי מומחה מטעם בית המשפט, וביום 12.07.11 מונה המהנדס מיכאל רוזנפלד כמומחה מטעם בית-המשפט.  המומחה הגיש את חוות דעתו ביום 10.10.11. בהמשך, לבקשת התובעים גם מונה אינג' צבי רון כשמאי מקרקעין וביום 18.10.12 הוגשה חוות-דעתו.  ביום 23.10.12 הגיש ב"כ התובעים בשמו ובשם בא כוח הנתבעת הודעה מוסכמת כי הצדדים יגישו סיכומים ובית - המשפט יפסוק על פי החומר המצוי בתיק כולל חוות-הדעת.  סיכומי בא כוח הנתבעים הוגשו ביום 26.11.12. 

3.         על פי חוות דעת המהנדס מיכאל רוזנפלד מיום 10.10.11 סך עלות ביצוע התיקונים של ליקויים עמד על 13,023 ש"ח לפני מע"מ.  כמו כן, המומחה השאיר לשיקול דעת בית המשפט את הליקויים הבאים:

            תיקון סדקים בסך של 1,174 ש"ח - כי הם תוקנו על ידי התובעים.

            סך של 376 ש"ח עלות פירוק סורג שהותקן ע"י התובעים כדי לתקן משקוף שכלול בליקויים שאינם בשיקול דעת.  כמו כן, המומחה קבע כי אם הנתבעת תשיג אישור בטיחות לזכוכית בשירותים ובחדרי הרחצה לא ייכלל הליקוי, אך משלא הושג האישור הועמד הליקוי על 185 ש"ח.

            השמאי, אינג' צבי רון, מצא ליקויים המורידים את ערך הדירה בסך של 23,400 ש"ח בגין מפגעים בגרם המדרגות (נכון ליום 18.10.12).

בסיכומיו טען ב"כ התובעים כי הנתבעת איבדה את הזכות לתקן את הליקויים כי למעט הזמנת איש אלומיניום לתיקון חלון בודד היא דחתה את הטענה בדבר קיומם של ליקויים נוספים (מכתב מיום 26.08.10).  נטען כי בית המשפט כבר הביע עמדתו כי על מנת שקבלן יכול לעמוד על זכותו לתקן את הליקויים בעצמו, עליו להודות בקיומם ולקבל על עצמו את החבות לעשות כן [ע"א 472/95 זולצין נ' דיור לעולה בע"מ, פ"ד נ (2) 858 (1996)].

נטען כי מחמת הטעמים הבאים אין לאפשר לנתבעת לבצע תיקונים: הכחשתם, התעלמות מפניות התובעים, משך הזמן שחלף ממועד המסירה (מאי 2007), ביצוע התיקונים יצריך פיקוח בהיקף בלתי סביר על ידי בית-המשפט ולא יסיים את המחלוקת, וכן כי בין הצדדים שוררים חשדנות ואי אמון.

4.         בסיכומיו טען ב"כ הנתבעת כי הוכח שהליקויים שלגביהם ניתנה הודעה בתקופה הקבועה בדין והליקויים שניתנה לנתבעת הזדמנות נאותה לתקן - תוקנו. מדובר בליקויים צפויים בדירה חדשה.  נטען כי לא נגרמה לתובעים עגמת נפש והם אינם נדרשים לדיור חלופי. נטען כי אילו התובעים אפשרו לנתבעת לבצע את התיקונים התביעה לא היתה באה לעולם.

            כמו כן, נטען שבכתב התביעה לא נטען לירידת ערך ועל מרכיב זה  לא שולמה אגרת בית-המשפט.

            בא כוח הנתבעת חלק על הטענה שהנתבעת התחמקה מלקיים את חיוביה החוזיים והמשפטיים כלפי דייריה, כעולה ממכתב בא כוח התובעים הקודם מיום 18.08.10.

            הוכחש שהנתבעת הכחיש את קיומם של הליקויים. הודגש על ידי ב"כ הנתבעת הפער המשמעותי בין חוות דעת מומחה התובעים, אינג' אליעזר גוכמן, לבין מסקנות מומחה בית-המשפט, אינג' מיכאל רוזנפלד. נטען שהתובעים התנו את תיקון מיעוט הליקויים שנמצאו בתיקון ליקויים שלא היו ולא נבראו. נטען שהנתבעת תיקנה ליקויים שתשומת לבה הופנה אליהם כעולה מפרוטוקול המסירה. 

נטען שעל פי מכתבו של ב"כ התובעים הקודם נותר תיקון של סוגיות הנוגעות לאלומיניום והיה ניסיון כושל לתאם בין התובעים לאיש המקצוע (קבלן משנה של הנתבעת).  אז התובע ביקש ליצור את הקשר הישיר עם קבלן המשנה והוא לא דיווח כי כשל בכך.  משכך הדבר לא טופל על ידי הנתבעת. כמו כן, נטען שלא הוכח תיקון הסדקים בשווי של 1,174 ש"ח וכמו כן, לא הוכח החיוב בסך של 376 ש"ח. 

באשר לירידת ערך- נטען כי הנתבעת חלקה על הזכות להרחבת חזית.  המומחה אפוא אינו מומחה מוסכם.  מעבר לנדרש הפנה בא כוח הנתבעת את בית-המשפט למהות הליקוי, כעולה מחו"ד אינג' צבי רון. דהיינו, כי מדובר על ליקויי תכנוני שניתן היה לבחון אותו לפני רכישת הדירה (סעיף 4.7 לחוות דעתו). בנוסף זה ליקוי שיש להודיע עליו תוך זמן סביר ( סעיף 4 לחוק המכר (דירות), תשל"ג - 1973 ).

נטען שהליקויים שנמצאו על ידי המהנדס מיכאל רוזנפלד אינם מחייבים פינוי והעמדת דיור חלופי כפי שקבע המומחה וגם אין מקום לפסוק לגביהם עגמת נפש. 

כמו כן, עתר בא כוח הנתבעת להוצאות משמעותיות לאור הפער המשמעותי בין התביעה לתוצאה.

5.         ליקויי בניה

            מומחה בית-המשפט, אינג' מיכאל רוזנפלד מצא כי בדירה נותרו הליקויים הבאים:

-          קירות  בסטייה - קיר דרומי בכניסה נבנה בסטייה של 1% וקיר מערבי בחדרי שינה צפוני מזרחי נבנה בסטייה של כ- 0.7%. קיר מזרחי בכניסה לדירה בסטייה מהציר האופקי.  קירות חודרים לקרקע אינם אטומים בביטומן וללא שכבה חוצצת מבלוקים או קלקר ולכן, נגרמת ספיגה קפילרית של רטיבות מהקרקע לקירות;